שיה פנג
הנער היתום שהפך ללוחם בלתי מנוצח — ולרופא, צייר ומשורר. האיש שב־1973 הביא את שיטת הוו מיי פאי מתוך כותלי המנזר אל העולם החיצוני.
לוחם בלתי מנוצח. רופא, צייר, משורר. האיש שהביא את שיטת הוו מיי מחוץ למנזר אל העולם — ולמד גם את ד״ר סון יאט סן, אבי הרפובליקה הסינית.
הנער היתום והנבואה
בשנים 1910–1911, שיטפונות נוראים החריבו את דרום סין, והותירו ילד יתום וחסר בית בגיל 11. הילד, שענה לשם שיה פנג (Xia Peng), שמע על מקדש בודהיסטי שבו מלמדים את שיטת הלחימה של וו מיי — באותו אזור, כל מי שהתעניין באמנויות לחימה שמע עליו. הוא יצא לדרך, נחוש בדעתו למצוא את המקדש, להתקבל אליו, וללמוד את אומנות הלחימה האגדית.
מה שהילד לא ידע בזמנו, וגילה רק הרבה שנים מאוחר יותר — הופעתו בשער המקדש הייתה התגשמות של נבואה. הנבואה סיפרה שיבוא אדם זר ואמיץ, עם סימן מוזר על האף שלו, והוא יהיה זה שיציל את שושלת היוחסין של הוו מיי פאי מהכחדה. זו הסיבה שבכלל שקלו את הצטרפותו למנזר, ובזכותה הוא התקבל כתלמידו של אב המנזר בעצמו.
ההכשרה תחת מאסטר הוי צ׳אן (דור 5)
פנג נלקח למקדש אחר באזור שכן, והוכשר באופן אינטנסיבי תחת פיקוחו של אב המנזר, מאסטר הוי צ׳אן (Hoi Chan) — הדור החמישי לשושלת.
מאסטר הוי צ׳אן כבר היה זקן, בן קרוב ל־90 שנה, אבל כוח הנשימה שלו היה כזה חזק שהוא יכול היה לירוק אבן לתוך גזע עץ. מספרים גם שבעזרת החיוניות העצומה והכוחות הפנימיים שלו, הוי צ׳אן יכול היה לחמם קדרת מים בידיו.
פנג אהב את אימוני הלחימה והתקדם במהירות, וכך קיבל את השם "פנג האפ" (Paang Hap) — פנג ההרואי, בזכות הלהיטות שהפגין באתגרים. למרות חייו במנזר הוא מעולם לא הפך לנזיר בודהיסטי ונשאר חילוני — שכן היה ברור שייעודו היה אומנות לחימה, ולא דת.
איש קטן, משקל נוצה — אבל מעולם לא הפסיד בקרב.
עשור של קרבות — בלתי מנוצח
פנג סיים את הכשרתו וקיבל את מקומו בשושלת היוחסין. הוא בילה את העשור הבא בנסיעות ברחבי סין, מאתגר את האלופים המקומיים, ומביס אותם.
זו הייתה תקופה שונה מהיום. סין הייתה בימיה הראשונים כרפובליקה, והקרבות נוהלו על פי מסורת הלחימה העתיקה: לא היו כללים, לא הייתה הפרדה בין קטגוריות משקל, ונלחמו בלי כפפות. הקו בין תחרות ידידותית וקרב עד המוות היה לעתים מטושטש.
פנג סיפו היה איש קטן, לא יותר ממשקל נוצה — אבל יחד עם זאת הוא מעולם לא הפסיד בקרב.
חיים שניים: רופא, צייר ומשורר
בסופו של דבר פנג פרש מהתחרויות מהסוג הזה, והקדיש את חייו למעשים חשובים יותר. הוא הפך למומחה ידוע לעשבי מרפא וקיבוע עצמות.
הוא היה ידוע גם כמשורר מוכשר, צייר וקליגרף, ושימש כרופא המשפחה של ד״ר סון יאט סן — אביה של הרפובליקה הסינית.
מסין לטייוואן והמעבר לניו יורק
ב־1937 פרצה מלחמה בין סין ויפן, בה שירת פנג באימון חיילים של הרפובליקה הסינית. בשנת 1949 הוא ברח לטייוואן כאשר הכוחות המהפכניים של מאו הפילו את הרפובליקה.
ב־1973 הביא פנג את משפחתו לניו יורק. הגעתו עוררה סערה בקהילת אמנויות הלחימה בצ׳יינה טאון. בית הספר היוקרתי "חמש נמרים" הציע לו לבוא וללמד אצלם, משפחות נחשבות שלחו את בניהן ללמוד אצלו, ואנשי עסקים התחרו כדי להיות תלמידיו.
פנג פתח חנות לצמחי מרפא ברחוב בקסטר, והחל ללמד את הוו מיי פאי לקבוצה קטנה של תלמידים — אירוע המציין את הפעם הראשונה שבה השיטה נעשתה זמינה לתלמידים מחוץ למנזר.
ציוני דרך בחייו של סיפו שיה פנג
-
1910–11שיטפונות מחריבים את דרום סין. שיה פנג, יתום בן 11, מגיע אל שערי המנזר.
-
שנות ה־20מסיים את הכשרתו תחת מאסטר הוי צ׳אן. עשור של דו־קרבות ברחבי סין — בלתי מנוצח.
-
1937מלחמת סין-יפן. מאמן את חיילי הרפובליקה הסינית.
-
1949בריחה לטייוואן עם נפילת הרפובליקה לכוחות של מאו.
-
1973הגעה לניו יורק. השיטה נחשפת לראשונה לתלמידים מחוץ למנזר.
נקודת המפנה
שיה פנג הוא נקודת המפנה בסיפור הוו מיי פאי. אחרי כ־300 שנה שבהן השיטה נשמרה בכותלי המנזר — הוא זה שפתח אותה לעולם, בקבוצה קטנה של תלמידים ברחוב בקסטר בניו יורק. אחד מאותם תלמידים היה סיפו קאן לו, שקיבל ממנו את אישור השושלת ב־1983 — והפך לדור השביעי.