וו מיי
וו מיי (נאג מוי) הייתה נזירה בודהיסטית ודמות בולטת בסיפורים ובאגדות לחימה של שושלת צ׳ינג. מעט מאוד מהידוע עליה ניתן לאימות — הסיפורים שסופרו עליה נפרסים על פני זמן ארוך יותר מתוחלת חיים של אדם רגיל.
בת גנרל משושלת מינג, נזירה שפיתחה את שיטת הלחימה במקדש שאולין הדרומי. השיטה שלה הועברה ממנה מדור לדור במשך 300 שנה — ונפרצה מהמנזר אל העולם רק במאה ה־20, על ידי סיפו שיה פנג, דור 6 לשושלת.
האגדה והסיפורים
מסופר שוו מיי נולדה בשם לו סי ניאנג (Leui Sei Neung) ושהייתה בתו של גנרל משושלת מינג. כאשר שושלת מינג הייתה על סף נפילה לפולש צ׳ינג (Qing), אביה שלח אותה לדרום סין, כדי שתוכל לשרוד ולהמשיך את המסורת המשפחתית. מכך ניתן להסיק שבשנת 1644 היא הייתה כבר אישה צעירה.
סיפור נוסף מתאר את לו סי ניאנג כלוחמת שהתנקשה בחיי קיסר צ׳ינג, יונג ג׳נג, כנקמה על טבח משפחתה. זה היה גורם לנו להאמין שהיא הייתה לוחמת יוצאת דופן ב־1735.
וו מיי מופיעה גם בסיפורים אודות התפתחות שיטת הוינג צ׳ון קונג פו (Wing Chun) מאמצע המאה ה־18, ובסיפוריו של גיבור הלחימה פאנג סי יו, שהתקיימו בסוף המאה ה־18. אם כל הסיפורים האלה היו נכונים — וו מיי חיה ולחמה לאורך תקופה של מעל ל־150 שנים.
סיפור הדו קרב על המוי פה ג׳ונג
הידוע ביותר שבסיפורי וו מיי הוא סיפורו של הדו קרב בינה לבין לי בה שאן, שקרא עליה תיגר לנקום את מותו של אחיינו מידיו של אחד מתלמידיה. לי היה לוחם גדול וחזק, ולכן וו מיי קיבלה את האתגר שלו — בתנאי שהם יילחמו על גבי המוי פה ג׳ונג (Plum Blossom Posts): מערכת של בולי עץ הנטועים אנכית באדמה בתבנית של יהלום, שעל גבם וו מיי תרגלה את עבודת הרגליים שלה — כאשר כל מעידה קטנה עלולה לגרום לנפילה קטלנית.
לי הסכים לתנאי שהציבה וו מיי. הוא היה יהיר ובטוח שהוא יכול לנצח כל אישה בכל מצב — והוא נהרג בדו קרב. בעקבות הסיפור הזה המוי פה ג׳ונג התפרסמו והפכו להיות צורת אימון נפוצה, וניתן להבחין בהם בסרטי קונג פו רבים.
יחד עם זאת, שיטת ההליכה הייחודית שפיתחה וו מיי — צעדי הסוס (Horse Step), המתורגלת על גבי המוי פה ג׳ונג — אינה קיימת בשום סגנון לחימה אחר, פרט לוו מיי פאי.
נילחם על גבי המוי פה ג׳ונג. כל מעידה קטנה — נפילה קטלנית.
הסתירה — אגדה או היסטוריה?
בזמן שאנו נהנים מסיפורים אלה, עלינו לזכור כי אם המידע הביוגרפי שלנו על וו מיי נכון — היא הייתה בת מעל 100 שנים כשניצחה את לי בה שאן.
עלינו לזכור גם כי וו מיי הייתה נזירה בודהיסטית, וכי המצווה הראשונה של הבודהיזם היא הכלל נגד הרג. אף נזיר בודהיסטי לא היה משתתף בקרב עד המוות רק כדי להגן על כבודו, או כדי להוכיח את עליונותו של הסגנון שלו, או מכל סיבה אחרת — מלבד למניעת נזק גדול עוד יותר ממה שהיה נגרם מאי ההשתתפות.
ציוני דרך באגדת וו מיי
-
1644שושלת מינג נפלה. אביה שולח אותה לדרום סין כדי להמשיך את המסורת המשפחתית.
-
~1735לפי האגדה — ניסיון התנקשות בקיסר יונג ג׳נג, כנקמה על טבח משפחתה.
-
אמצע מאה 18דמותה מופיעה בסיפורי התפתחות הוינג צ׳ון, ובסיפוריו של פאנג סי יו.
-
מאה 20השיטה נשמרה בחשאי במנזר העגור הלבן בהונאן — ולא נראתה שוב עד הדור השישי, סיפו שיה פנג.
השיטה נעלמה ונשמרה בחשאי
אין לנו מידע על דורות 2, 3 ו־4 של הוו מיי פאי. אנחנו רק יודעים שהשיטה נשמרה במנזר העגור הלבן בהונאן, וכי לאורך ההיסטוריה של שושלת צ׳ינג, עם כל המרידות והמלחמות הפנימיות שהיא עברה — שיטת הוו מיי מעולם לא נראתה שוב עד המאה ה־20.